בין הים לסלון: אריק בן שמחון משרטט את "העיצוב התל אביבי" לקראת "בתים מבפנים"

אירוע "בתים מבפנים" חוזר בסוף השבוע הקרוב ופותח דלתות לעשרות בתים, דירות וחללים מיוחדים ברחבי תל אביב. לצד הסקרנות להציץ פנימה, הוא מחזיר לשולחן השאלה שמעסיקה רבים מהעוסקים במלאכה: האם יש דבר כזה "עיצוב תל אביבי"? המעצב אריק בן שמחון, שפועל בעיר יותר משלושה עשורים, מציע תשובה מורכבת: כן – ולא.

בן שמחון עובד מתוך סטודיו בנחלת בנימין, בלב המרקם העירוני הסואן, ומחבר בעבודתו בין הים, האמנות, התרבות וחיי היומיום. דרכו החלה דווקא במסגרייה של אביו של חבר, שם עיצב מנורות מתוך רצון להתקבל לבצלאל. המסלול שהתגלגל משם הוביל לקריירה עצמאית ואוטודידקטית, לתערוכות בארץ ובעולם, וב-2008 – להצגה ראשונה בשבוע העיצוב במילאנו, רגע שהוא מגדיר ככניסה ל"משחק של הגדולים".

לפי בן שמחון, תל אביב היא "עיר של ערבוב": אין בה סגנון אחד ברור, אך מתוך התמהיל נולדת שפה של קלילות, חיבור לחוץ ומשחק בין ישן לחדש. לדבריו, העיר אינה רק מבנים אלא חוויה שלמה – מהקולינריה והמפגשים סביב שולחן ועד האמנות והצבע ברחוב – וכולם מחלחלים גם לבית. "יש כאן חופש ליצור, לשלב ולערבב", הוא אומר.

ה"תל אביביות" ניכרת אצלו גם באופן שבו הבית משמש את יושביו, ובעיקר בסלון. "אני מתעסק הרבה בדרך שבה אנשים מדברים", הוא מסביר. "הרהיטים שאני מתכנן הם לא רק אובייקטים, אלא פלטפורמה לשיח… בסוף, סלון טוב הוא כזה שמייצר שיחה". בעיר שמזוהה כ"עיר ללא הפסקה", הוא מזהה דווקא רצון להאט: בית שמאזן בין מחוספס למלוטש, בין ישן לחדש ובין העיר שבחוץ לשקט שבפנים – שיקי אך לא מתאמץ.

"אני רוצה שפריט יגרום לך להאט, אבל גם יחיה איתך – שלא יכביד, אלא יעשה טוב". גם הים נוכח. בן שמחון, תל אביבי וגולש, מדבר על פשטות, זרימה וחוסר מאמץ שמחלחלים מהגלים לעיצוב. אולי משום כך, בעיניו "העיצוב התל אביבי" אינו סט חוקים או סגנון אחיד, אלא גישה שמעדיפה חופש, תנועה ואישיות על פני פורמליות – ושואפת לייצר מרחבים שחיים בהם באמת.

"בתים מבפנים" הוא אירוע האדריכלות העירוני הגדול בישראל. במהלך סוף שבוע אחד נפתחים לביקור עשרות בתים ומבני ציבור בעלי ערך אדריכלי מיוחד ומתקיימים עשרות סיורים אדריכליים ברחבי העיר. הכניסה לכלל האירועים ללא תשלום; לחלקם נדרשת הרשמה מראש, כמפורט באתר האירוע.